הגירה ומעמד בישראל מעוררים עניין ציבורי ומשפטי נרחב, בעיקר בשל המורכבות הדמוגרפית, הפוליטית והתרבותית של המדינה. ישראל, בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית, פועלת לפי עקרונות חוק השבות, המעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לארץ ולקבל אזרחות לצד זאת, קיימת מערכת מורכבת של חוקים, נהלים ותקנות הנוגעים למעמדם של מהגרים אחרים, כדוגמת עובדים זרים, מבקשי מקלט, ותושבים ארעיים.
בנוסף, ישראל מאפשרת קבלת מעמד חוקי מכוח קשר זוגי עם אזרחים או תושבים ישראליים, הן במסגרת נישואין והן במסגרת זוגיות כ"ידועים בציבור". תהליך זה דורש הוכחת כנות הקשר והוכחת מרכז חיים בישראל, כאשר על בני הזוג לעמוד בביקורות ובדיקות תקופתיות מצד רשות האוכלוסין וההגירה. תהליך זה עשוי להימשך שנים, ובמסגרתו מוענקות אשרות זמניות הניתנות לחידוש, עד למתן מעמד קבע. סוגייה נוספת נוגעת לעובדים הזרים הממלאים תפקידים מרכזיים במשק הישראלי, בעיקר בתחומי החקלאות, הבניין והסיעוד, כאשר אלו מוצאים עצמם פעמים רבות במצב משפטי מורכב, במיוחד כאשר אשרותיהם פגות תוקף.